כדי לקבע את כניסת אהרן ובניו לעבודת הקודש, וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֹתָם מֵעַל כַּפֵּיהֶם ונוטל את המנחות ישירות מידיהם, שכן בימי חינוך אלו הוא משמש ככהן הבלעדי. לאחר מכן הוא מעלה את הקרבן באש, וַיַּקְטֵר הַמִּזְבֵּחָה, וזאת בניגוד להלכה הרגילה שלפיה חלקים אלו נאכלים, משום שהכהנים טרם סיימו את הכשרתם ואינם ראויים לאכלם. ההקטרה התבצעה עַל־הָעֹלָה, כלומר מיד לאחר שקרבן העולה הקודם נשרף כליל, או ממש על גביו בעודו בוער. הקרבנות מתוארים בכך שמִלֻּאִים הֵם, שכן הם עולים לְרֵיחַ נִיחֹחַ לפני ה' דווקא בזכות מהותם כקרבנות שנועדו לחנך ולהקדיש את הכהנים לתפקידם.
ויקרא, פרק ח׳, פסוק כ״ח
פרשת צו
וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֹתָם֙ מֵעַ֣ל כַּפֵּיהֶ֔ם וַיַּקְטֵ֥ר הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־הָעֹלָ֑ה מִלֻּאִ֥ים הֵם֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.