במדבר, פרק י״א, פסוק י׳

ייאוש פומבי התפשט במחנה כאשר וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו, כשהמשפחות התאספו כדי לפרסם בגלוי את תרעומתן על איסורי העריות שהגבילו את קשרי הנישואין. הבכי המידבק נשמע מכל עבר, אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ, המקום שבו ירד המן אשר חשף סודות משפחתיים ומנע מהם לחטוא בסתר. בעקבות כפיות הטובה וההעדפה המכוונת של תאוות גשמיות על פני המן הרוחני, וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד. התנהגות זו הייתה וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע, שכן הוא חווה שבר מנהיגותי לנוכח שקיעת העם בתאוות, נפגע מהזלזול במן שניתן בזכותו, וכאב את חרון האפו של ה' על עמו.