במדבר, פרק י״א, פסוק ל״א

מענה ה' לתאוות העם לבשר מתרחש באמצעות רוח עזה, כאשר וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וניתקה להקה עצומה של שַׂלְוִים מִן־הַיָּם, פעולה המתוארת במילה וַיָּגָז. הבאת עופות מהסביבה הימית סיפקה בשר טהור שאינו דורש שחיטה מורכבת, והיוותה גם מענה לדרישתם לטעום דגים. הרוח פיזרה את העופות, וַיִּטֹּשׁ עַל־הַמַּחֲנֶה, והם צנחו באפיסת כוחות והתפרסו למרחק הליכה של יום שלם לכל כיוון, כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה. כמות עצומה זו נערמה על הקרקע לגובה של כשתי אמות, וּכְאַמָּתַיִם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ, ויש המפרשים כי הלהקה לא שכבה על הארץ אלא ריחפה בגובה זה המקביל לחזה האדם, כך שהעם יכול היה לאסוף את העופות בקלות וללא מאמץ.