במדבר, פרק י״א, פסוק י״ט

תגובת ה' לתלונות העם אינה רק סיפוק תאוותם, אלא עונש חינוכי חריף שיכפה עליהם אכילה ממושכת. הפירוט כי יאכלו לֹא יוֹם אֶחָד וְלֹא יוֹמָיִם אלא תקופה ארוכה, נועד להמחיש כיצד השפע יהפוך למיאוס מוחלט, שכן בניגוד לטבע האדם להסתפק באכילה קצרה, הם יחויבו להמשיך לאכול ברצף. רצף המספרים העולה עד עֶשְׂרִים יוֹם מרמז על אכילתם החמדנית, וכן על חלוקת העם לקבוצות שנענשו ומתו בזמנים שונים בהתאם לחומרת חטאם. משום כך, המילה תֹּאכְלוּן טומנת בחובה גם משמעות של כיליון ואבדון, שכן הבקשה לבשר נבעה מהתמוטטות האמונה ומרצון לפרוק עול. מנגד, יש המסבירים את הפסוק כתיאור היסטורי של ירידת השלו הראשונה לפני מתן תורה, אז הספיק הבשר לעשרים יום בדיוק.