קרה לכם פעם שרציתם משהו כל כך חזק, וכשסוף סוף קיבלתם ממנו המון, פתאום כבר לא רציתם אותו בכלל? בני ישראל התלוננו ודרשו בשר, למרות שלא באמת היו רעבים. ה׳ מחליט לתת להם בשר, אבל לא כמתנה רגילה, אלא כשיעור חשוב.
ה׳ אומר להם: לֹא יוֹם אֶחָד תאכלו את הבשר, ולא רק יומיים, חמישה, עשרה או עשרים ימים. ה׳ סופר את הימים כדי להראות להם שהם יקבלו כמות עצומה של בשר, ויאכלו אותו ברצף במשך חודש שלם.
למה ה׳ עשה זאת? ה׳ רצה להראות לעם שהתאווה הגדולה שלהם תהפוך בסוף למשהו לא נעים. אחרי חודש של אכילה רצופה, הבשר יהיה להם לזרא, כלומר, משהו כל כך מאוס שגורם להרגשה רעה, עד שהם לא יוכלו לסבול אפילו את הריח שלו. כך הם למדו שכאשר דורשים דברים בחמדנות ורק מתוך תאווה, הדבר שכל כך רצינו יכול להפוך לדבר שאנחנו הכי רוצים להתרחק ממנו.