במדבר, פרק י״א, פסוק כ׳

פרשת בהעלותך

Numbers 11:20Sefaria

עַ֣ד ׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃

קרה לכם פעם שכל כך רציתם ממתק מסוים, וכשאכלתם ממנו המון, פתאום כבר לא יכולתם להסתכל עליו מרוב גועל? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל במדבר. הם התלוננו ובכו שהם רוצים בשר, וה' החליט לתת להם כמות עצומה, עַד חֹדֶשׁ יָמִים. הוא נתן להם הרבה יותר בשר ממה שביקשו, במשך חודש שלם.


ה' אמר להם שהם יאכלו כל כך הרבה, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם. הבשר כמובן לא באמת יצא להם מהאף, אלא זו דרך לתאר מצב שבו אדם אוכל יותר מדי עד שהוא מרגיש בחילה, ואפילו הריח של האוכל הופך להיות דוחה. הבשר יהפוך להם לְזָרָא, כלומר למשהו שרוצים להתרחק ממנו. בגלל שהם שקעו בזללנות ולא ידעו לעצור בזמן, הם חלו והרגישו רע מאוד.


למה בעצם בני ישראל נענשו? הרי לבקש אוכל זה דבר טבעי. הסיבה מוסברת במילים יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם. ה' היה קרוב אליהם מאוד ושמר עליהם במדבר, אבל במקום להגיד תודה על הזכות הגדולה הזו, הם זלזלו בה. השיא היה כשהם צעקו לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם. הם ממש התחרטו על כך שה' הציל אותם, והראו שהם מעדיפים את האוכל שהיה להם כשהיו עבדים, במקום לשמוח על כך שהם סוף סוף עם חופשי וקדוש. אם הם היו פשוט מבקשים בשר בצורה מכובדת, בלי להתלונן על עצם יציאת מצרים, הם לא היו נענשים בצורה כזו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.