מול אימת התבערה במחנה, וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה במקום לפנות ישירות אל ה', בין אם מתוך בושת החוטאים, מחרדת החפים מפשע, או בתקווה שמשה יחשוב שמדובר באסון טבע ויתפלל עליהם בתום לב. בעקבות זעקתם וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה', ותפילתו נענית מיד כאשר וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ ופוסקת מלהתפשט. כיבוי האש התרחש באורח פלאי המנוגד לחוקי הטבע, שכן במקום לעלות מעלה או להתפזר ברוח ולכלות את המחנה, האש נבלעה באדמה בדיוק במקומה כדי להוכיח שהדבר נעשה בזכות התפילה. האש ששקעה נותרה טמונה בקרקע כאיום מרחף וכתזכורת מתמדת, המוכנה לשוב ולבער בעם אם יחזרו לחטוא.
במדבר, פרק י״א, פסוק ב׳
פרשת בהעלותך
וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.