משה ניצב חסר אונים מול דרישת העם ושואל מֵאַיִן, מתוך איזה חוסר מוחלט, יוכל להביא בָּשָׂר לָתֵת לְכׇל הָעָם הַזֶּה. בקשה זו הייתה משוללת יסוד ונועדה להקניט אותו או לבחון אם יחולל נס מאת ה', ויש הסבורים כי שימשה רק תירוץ למרד למרות שכבר היו ברשותם עדרי צאן. כמנהיג שנותר לבדו, למשה אין כל דרך טבעית להרגיע את ההמון, והוא אף חש שהעיסוק באספקת מזון גשמי מוריד אותו ממדרגתו הנבואית העליונה. השימוש בלשון עתיד, כִּי יִבְכּוּ עָלַי, מעיד כי הוא יודע שעד מהרה יבואו לדרוש זאת ממנו אישית לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה, אך כמנהיג מסור הוא מציג לפני ה' קודם כל את שאלת העם ורק אחר כך את מצוקתו האישית.
במדבר, פרק י״א, פסוק י״ג
פרשת בהעלותך
מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכׇל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.