יצא לכם פעם לבקש משהו ולקבל אותו בכמות כל כך גדולה שקשה לדמיין? כשבני ישראל התלוננו שחסר להם בשר, ה׳ לא ברא חיה חדשה מכלום, אלא השתמש בכוחות הטבע האדירים שלו. פתאום, וְרוּחַ נָסַע, כלומר, רוח חזקה מאוד התחילה לנשב. הרוח הזו הביאה המון עופות שנקראים שלווים. העופות הגיעו מִן הַיָּם, מים סוף שהיה קרוב אליהם. ולמה דווקא מהים? בגלל שהעם התגעגע לדגים שאכלו במצרים, העופות האלה היו מיוחדים והטעם שלהם הזכיר גם בשר וגם דגים יחד.
הרוח החזקה עשתה פעולה שנקראת וַיָּגָז, היא ממש חתכה וניתקה להקה ענקית של שלווים מתוך כל העופות שהיו על שפת הים, והעיפה אותם היישר אל המדבר. כשהעופות הגיעו לאזור שבו בני ישראל חנו, קרה דבר נוסף, וַיִּטֹּשׁ, הרוח פשוט פיזרה ופרסה אותם למטה. השלווים עפו דרך ארוכה מאוד מעל הים בלי שום מנוחה, ולכן הם היו כל כך עייפים וחלשים שפשוט צנחו למטה בבת אחת. היו שם כל כך הרבה עופות, עד שהם כיסו שטח עצום מסביב למחנה.
ואיך בני ישראל אספו אותם? כאן קרה דבר פלאי שמתואר במילים וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. השלווים לא נפלו על האדמה ונמעכו, אלא עפו באוויר לאט בדיוק בגובה של הלב של אדם ממוצע. ככה, בני ישראל יכלו לאסוף אותם בקלות ובנוחות, בלי שהם יצטרכו להתכופף עד לרצפה או למתוח את הידיים גבוה למעלה.