תארו לעצמכם שאתם יודעים שסופה גדולה עומדת להתחיל בכל רגע. מה הדבר הראשון שתעשו? בטח תמהרו להיכנס הביתה אל מקום בטוח. זה בדיוק מה שקרה למשה ולשבעים הזקנים. אחרי שהם היו באוהל מועד וקיבלו רוח מיוחדת מה', הם חזרו חזרה אל העם. המילה וַיֵּאָסֵף פירושה שהם נכנסו פנימה לתוך הבתים שלהם. לאן בדיוק הם הלכו? אֶל הַמַּחֲנֶה, כלומר כל אחד מהזקנים חזר לאוהל הפרטי שלו שנמצא בתוך השבט שלו. משה הלך יחד איתם כדי לחלוק להם כבוד וללוות אותם.
אבל למה הם מיהרו להסתגר באוהלים שלהם דווקא באותו הרגע? משה והזקנים ידעו שעוד מעט יגיעו עופות השליו שהעם ביקש, ויחד איתם יגיע גם עונש לעם על כך שהם התלוננו ודרשו בשר בצורה לא טובה. ה' דואג לאנשים הצדיקים, ולכן לפני שמגיע עונש, הצדיקים צריכים להיות מוגנים בתוך הבתים שלהם, ממש כמו שנח היה מוגן בתוך התיבה. משה בעצם נכנס לאוהל שלו כדי שהזקנים יראו אותו, ילמדו ממנו ויכנסו גם הם בבטחה לאוהלים שלהם לפני שהעונש מתחיל.