קרה לכם פעם שהייתם ממש טובים במשהו, ופתאום חבר התחיל להצליח באותו הדבר בדיוק? לפעמים זה גורם לנו להרגיש קצת מאוימים. כשיהושע רואה את אלדד ומידד מתנבאים במחנה, הוא נבהל ודואג מאוד לכבוד של משה רבו. הוא מרגיש שרק משה, המנהיג הגדול, צריך להיות הנביא הבלעדי של העם.
אבל למשה יש לב של מנהיג אמיתי, מנהיג שלא שומר את ההצלחה רק לעצמו אלא רוצה שכולם יתקדמו. משה פונה ליהושע ושואל אותו בפליאה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי, כלומר, האם אתה כועס וחושש לכבוד שלי? משה מסביר שהוא מוחל על כבודו בלב שלם. הוא ממשיך ואומר וּמִי יִתֵּן, שזה ביטוי של אדם שמבקש משהו מכל הלב. משה בעצם אומר שהוא הכי שמח בעולם לגלות שיש בעם עוד אנשים שראויים לנבואה.
החלום הגדול ביותר שלו הוא כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם. בגלל הענווה העצומה שלו, משה לא רוצה שהעם יהיה תלוי בו. הוא מקווה שה' יעניק את רוח הנבואה ישירות לכל אחד ואחת, בלי שום תיווך באמצע. כשמקבלים את השפע ישירות מה', הוא הרבה יותר גדול ופתוח לכל אדם. משה מתפלל כאן לעתיד הרחוק, לימות המשיח, לזמן שבו לא תהיה יותר קנאה, וכל העם יהיה כל כך קרוב לה' עד שכולם יזכו לקבל ממנו נבואה.