יצא לכם פעם להיות אחראים על משימה ממש חשובה? לפעמים, כשאנחנו מנהיגים קבוצה, אנחנו רוצים לעשות הכול בעצמנו כדי להרגיש מיוחדים. אבל מנהיג אמיתי וחכם יודע מתי לשתף אחרים ולתת גם להם תפקיד.
אחרי שמשה דיבר עם ה' בתוך אוהל מועד, התורה מספרת שוַיֵּצֵא מֹשֶׁה מתוך האוהל אל מחנה ישראל. ברגע שהוא יוצא, וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי ה' ומוסר להם את מה שה' אמר לו. מיד לאחר מכן, וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם. משה בוחר שבעים אנשים חכמים שיהיו מנהיגים יחד איתו. כאן אנחנו רואים כמה משה היה צנוע. בניגוד לאנשים שלפעמים רוצים לשמור את כל הכוח לעצמם, משה לא קינא בכלל. הוא שמח מאוד לחלוק את ההנהגה עם עוד אנשים מתוך רצון טוב.
לבסוף, וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל. משה מסדר אותם מסביב למשכן, בחוץ. למה לא בפנים? כי אפילו משה בעצמו לא היה נכנס לתוך האוהל בלי שה' יקרא לו. בנוסף, הייתה סיבה מיוחדת לכך שהם עמדו מסביב: כל זקן עמד בדיוק מול האזור שבו חנה השבט שלו. כך כולם הבינו שכל אחד מהזקנים האלה הולך לעזור למשה, כשכל אחד מהם אחראי להנהיג ולכוון את השבט שלו.