במדבר, פרק י״א, פסוק כ״ה

יצא לכם פעם להרגיש שיש לכם משימה כל כך גדולה, שאתם פשוט חייבים עזרה מחברים טובים? זה בדיוק מה שקרה כשהוקמה קבוצת המנהיגים הראשונה של עם ישראל, שעזרה למשה רבנו. כדי להראות לכולם שהאנשים האלה נבחרו לתפקיד החשוב, וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן. ה' התגלה בתוך ענן מרשים כדי שהזקנים יתרגשו מהמעמד המיוחד. באותו רגע, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, כלומר ה' דיבר אל משה לבדו, כדי שכולם יבינו שמשה הוא עדיין המנהיג הראשי והכל קורה בהסכמתו. ואז, וַיָּאצֶל ה' מהרוח של משה. המשמעות היא שה' לקח קצת מרוח הנבואה של משה והעביר אותה הלאה. אל תדאגו, למשה לא חסר פתאום כוח. זה ממש כמו שמדליקים נר אחד מנר אחר, והאור של הנר הראשון נשאר חזק בדיוק כמו קודם. הרוח הזו עברה עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים. האמת היא שמשה בחר בהתחלה שבעים ושניים אנשים, אבל שניים מהם היו כל כך צנועים שהם העדיפו להישאר במחנה ולא לחפש כבוד. וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, ברגע שהשכינה ירדה על שבעים הזקנים, וַיִּתְנַבְּאוּ. הם התחילו לדבר דברי נבואה בכוח ובגבורה כדי להדריך את העם. אבל האם הם נשארו נביאים לתמיד? המילים וְלֹא יָסָפוּ מלמדות אותנו שהם לא המשיכו להתנבא אחרי אותו יום. זה היה אירוע חד פעמי, רק כדי להראות לכל העם שהזקנים מחוברים למשה וראויים להנהיג יחד איתו.