התנהגותם של בני אדום בזמן חורבן ממלכת יהודה, ששלטה עליהם בעבר, מתוארת כבגידה באחוות עמים וכהדרדרות מוסרית של אכזריות. הכתוב פותח באזהרה וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ, שכן גם אם לא יכלו להושיט עזרה, היה עליהם להסתגר בביתם ולא להביט בבוז באסון חסר התקדים שפקד את יהודה בְּיוֹם נָכְרוֹ, שבו הוסגרו לאויב, הפכו לזרים וזכו ליחס מנוכר מצד אדום. מעבר לעצם ההסתכלות באסון, האדומים מוזהרים וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם, כלומר שלא ישמחו בלבם על השמדת אחיהם. השלב החמור ביותר בסולם האכזריות הוא וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה, כאשר האדומים לא הסתפקו בשמחה הפנימית אלא הוציאו אותה אל הפועל, עודדו בקולם את החורבן ולעגו בגלוי למפלת ישראל בדברי רהב.
עובדיה, פרק א׳, פסוק י״ב
וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֙יךָ֙ בְּי֣וֹם נׇכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אׇבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.