עובדיה, פרק א׳, פסוק ט״ו

Obadiah 1:15Sefaria

כִּֽי־קָר֥וֹב יוֹם־יְהֹוָ֖ה עַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ יֵעָ֣שֶׂה לָּ֔ךְ גְּמֻלְךָ֖ יָשׁ֥וּב בְּרֹאשֶֽׁךָ׃

יוֹם ה', שהוא יום של דין ונקמה באומות שרדפו והגלו את ישראל, הוא מציאות ודאית. יום זה מוגדר קָרוֹב משום שהגעתו בטוחה ומזומנת כאילו כבר התרחש, ייתכן שהפורענות תבוא במהירות, או שהמילה כלל אינה מציינת זמן אלא מבטאת קרב ומלחמה של ה' באומות. הפנייה הישירה לאדום מבהירה כי עונשה יהיה מידה כנגד מידה על מעשיה הפיזיים: כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ, כך שמי שהרג או שרף ייענש באותו האופן. בנוסף לכך, גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ מהווה עונש נפרד על המניעים הנפשיים הפנימיים של איבה וקנאה שהובילו לביצוע אותם פשעים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.