אדם צבוע משתמש בְּפֶה חָנֵף, דיבור חלקלק ומטעה, כדי להפיל את חברו ברשת. באמצעות ניצול אמון, רכילות או עדות שקר הוא יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וגורם לו לנזק רוחני וגופני. לעומת זאת, ההצלה מגיעה וּבְדַעַת, שהיא חכמת התורה או השכל הישר המאפשרים לזהות את ההסתה ולהתרחק ממנה. בזכות תבונה זו צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ בעצמם ממוקשי השקר, או שישתמשו בה כדי להדריך אחרים ולחלץ אותם באופן פעיל מן הסכנה. בסופו של דבר, גם החנף המנסה להתכחש להשגחת ה' מבין בעומק תודעתו שהצדיקים אכן ניצלים בזכות צדקתם.
משלי, פרק י״א, פסוק ט׳
בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.