יצא לכם פעם לעמוד ליד החלון ולהסתכל על האנשים שעוברים ברחוב? זה בדיוק מה שקורה כאן. אדם מסתכל מבעד לחלון ורואה כל מיני אנשים. הוא מספר וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, כלומר, ראיתי חבורות של אנשים שקל מאוד לשכנע אותם לעשות דברים לא טובים כי הם לא חושבים יותר מדי.
מתוך כל האנשים האלה, הוא אומר אָבִינָה, שזה אומר הסתכלתי היטב, התבוננתי והבחנתי במישהו מסוים. הוא שם לב אל נַעַר חֲסַר לֵב. הכוונה היא לא למישהו שאין לו לב אמיתי בגוף, אלא לצעיר שחסר לו שכל ואין לו את הכוח הפנימי והשליטה העצמית לעצור את עצמו מלהיגרר אחרי הרצונות שלו.
תארו לעצמכם אדם שעומד בצומת רחובות ויש לו המון דרכים לבחור לאן ללכת. בדיוק כמוהו, גם הנער הזה יכול היה לבחור בדרך טובה ונכונה, אבל בגלל שאין לו מספיק כוח לעצור את עצמו, הוא בוחר לעזוב את הדרך הישרה וללכת למקום לא טוב.