השגחת ה' על הנדכאים מוכיחה כי סבל ועוני אינם מעידים על דחייה אלוהית. כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ, כלומר ה' אינו מזלזל, מתעב או מואס באדם הסובל. יתרה מכך, הוא אינו דוחה את עֱנוּת עָנִי, בין אם מדובר בעצם המצוקה, בהכנעתו ושפלותו של העני, או בזעקתו ובתפילתו. משום כך ה' וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ ואינו מעלים עין מן המתרחש, אלא וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ ונעתר לזעקת הישועה. עיקרון זה של השגחה והצלה נכון הן כלפי האדם הפרטי והן כהבטחה לאומית לעם ישראל, שזעקתו תישמע ויינצל מתוך צרות הגלות.
תהלים, פרק כ״ב, פסוק כ״ה
כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.