תהלים, פרק כ״ב, פסוק כ״ו

קרה לכם פעם שהייתם בצרה והבטחתם בלב שאם הכל יסתדר תעשו מעשה טוב? כשמישהו ניצל מסכנה, הוא מרגיש צורך עצום להגיד תודה לה׳ ולקיים את ההבטחות שלו. האדם אומר לה׳ מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתִי, כלומר אתה הוא הסיבה לכל התודה שלי. בגלל שעשית לי נס והצלת אותי, נתת לי את הסיבה לשיר ולהלל אותך. את התודה הזו הוא לא אומר בשקט, אלא בְּקָהָל רָב, מול קבוצה גדולה מאוד של אנשים. לאחר מכן הוא מכריז נְדָרַי אֲשַׁלֵּם. נדר הוא סוג של הבטחה חזקה, והאדם מקיים את מה שהבטיח כשהיה בצרה ומביא קורבן תודה. את כל זה הוא עושה בגלוי נֶגֶד יְרֵאָיו, מול קהל האנשים שמאמינים ויראים מה׳, כדי לפרסם לכולם את הנס הגדול שה׳ עשה לו.