באחרית הימים או בסוף חייהם, עשירי העולם והנהנים מהשפע החומרי, שהם כׇּל־דִּשְׁנֵי־אֶרֶץ, אָכְלוּ מכל טוב וַיִּשְׁתַּחֲווּ בפני ה' מתוך הכרה שהצלחתם נובעת מידו. מנגד, יש הרודפים אחר החומר ומפטמים את גופם עד שקומתם שחה, תוך הזנחת עולמם הרוחני. בסופו של דבר, לְפָנָיו יִכְרְעוּ כׇּל־יוֹרְדֵי עָפָר, שכן כל בני האדם המיועדים לרדת אל הקבר נדרשים לעמוד בהכנעה ולתת דין וחשבון על מעשיהם. באותה שעת משפט, אדם אשר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה משום שלא טיפח אותה בחייו, לא יוכל להחיות את עצמו ונשמתו תאבד.
תהלים, פרק כ״ב, פסוק ל׳
אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ ׀ כׇּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כׇּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר וְ֝נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.