מתוך עומק הצרה עולה פנייה המעמתת את המצוקה בהווה עם טבעו הנצחי של ה'. המתפלל טוען כי מאחר שאַתָּה קָדוֹשׁ וקיים לעד ללא שינוי, תמוה מדוע אינך מושיע אותו כעת כפי שהושעת את אבותינו. ה' מתואר כמי שיוֹשֵׁב בקביעות על כיסא רם העשוי מאותן תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שכן העם מהלל אותו תמיד על ישועותיו. נוכחות תמידית זו של ה' בתוך תהילות העם אפיינה את בית המקדש, אך היא מלווה אותם גם במצבי גלות וטומאה, ולכן תמה המתפלל מדוע הוא נעזב כעת.
תהלים, פרק כ״ב, פסוק ד׳
וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֝וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.