ההצהרה כׇּל זֹאת בָּאַתְנוּ מתייחסת לאסונות ולהשפלות שפקדו את העם, שלא הצליחו לשבור את עמידתו האיתנה ואת נאמנותו לה' גם לנוכח הצלחת אויביו. נאמנות זו מתבטאת תחילה ברובד הפנימי שבלב, שכן וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ ונותרנו דבקים באמונה להודות לה' גם בגלויות ממושכות. במקביל, ברובד המעשי וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ, כלומר לא בגדנו בתורה והמשכנו לקיים אותה גם מול גזירות וסכנת השמדה. יתרה מכך, למרות הסבל הרב העם עמד בניסיון ולא הטיח דברים כלפי מעלה, ולא טען שה' שיקר והפר את הברית שלפיה לא ימאס בו לעולם.
תהלים, פרק מ״ד, פסוק י״ח
כׇּל־זֹ֣את בָּ֭אַתְנוּ וְלֹ֣א שְׁכַחֲנ֑וּךָ וְלֹֽא־שִׁ֝קַּ֗רְנוּ בִּבְרִיתֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.