קרה לכם פעם שהייתם כל כך חלשים או עצובים, עד שהרגשתם שאתם פשוט צונחים לרצפה ואין לכם שום כוח לקום? יש זמנים שבהם מרגישים שאי אפשר לרדת נמוך יותר. המילה שחה פירושה להתכופף, והמילה לעפר מראה שההתכופפות היא ממש עד לאדמה. תארו לעצמכם אדם שמועד ונופל. בהתחלה הוא עוד מנסה לעצור את הנפילה עם הידיים, אבל כשהכוח שלו נגמר לגמרי, הוא קורס עד למצב שבו דבקה לארץ בטננו, כלומר הגוף שלו ממש נצמד לאדמה מרוב חולשה.
אבל הנפילה הזו היא לא רק של הגוף. המילה נפשנו מתארת את הנשמה שלנו, שבאופן טבעי תמיד רוצה לעלות למעלה ולעשות דברים טובים. כשנמצאים בצרות קשות, קורה דבר עצוב: אפילו הנשמה מרגישה כבדה, נמשכת למטה אל העפר, וקצת שוכחת כמה היא גבוהה ומיוחדת.
דווקא מתוך המקום הכי נמוך הזה, כשכבר אין שום כוח טבעי לקום, עולה צעקה גדולה לעזרה מאת ה'. ולמה הצעקה באה מהמקום הכי נמוך שיש? כדי שכאשר ה' יציל אותנו משם באופן מהיר וברור, כולם יראו ויבינו שזו הצלה אמיתית מאת ה', ולא סתם מזל טוב שקרה במקרה.