עם ישראל בגלות זועק לה' כגוף אחד ומכריז אַתָּה־הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים, מתוך הבנה שהשגחתו עליהם ישירה ובלעדית. פנייה זו משקפת את מידת הדין והמשפט המאפיינת את הגלות, אך בד בבד מעוררת את הציפייה שמלך חזק יושיע את עמו למען כבוד שמו. העם מתחנן אל ה' כי צַוֵּה את מלאכיו ושליחיו להביא את הישועה, שכן כעת הם אינם ראויים עוד להצלה ישירה כבימי קדם. הבקשה היא להעניק יְשׁוּעוֹת כפולות, ניצחון גשמי ורוחני גם יחד, עבור יַעֲקֹב, כינוי המבטא את מצבו הרוחני הירוד של העם בהווה אך גם מעורר את זכות האבות מן העבר.
תהלים, פרק מ״ד, פסוק ה׳
אַתָּה־ה֣וּא מַלְכִּ֣י אֱלֹהִ֑ים צַ֝וֵּ֗ה יְשׁוּע֥וֹת יַעֲקֹֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.