זכריה, פרק י״ד, פסוק ח׳

תארו לעצמכם עיר הררית שאין בה הרבה מים, אשר פתאום הופכת למקור של נחל ענק ומופלא. ירושלים שלנו בנויה על הרים ואין בה נהרות גדולים, אבל בעתיד לבוא יקרה בה נס מיוחד במינו. מתוך אזור בית המקדש ינבע מעיין של מַיִם חַיִּים, כלומר מים טריים, מתוקים ונובעים. המים האלה יזרמו החוצה ויתפצלו לשני כיוונים מנוגדים. חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, שהוא הים המזרחי, הלא הוא ים המלח, וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן, שהוא הים המערבי, הים התיכון. בדרך כלל, נחלים רגילים מתייבשים כשחם מאוד או קופאים כשקר, אבל נחל הפלאים הזה יזרום תמיד. בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה, הזרימה שלו תהיה רצופה לנצח, בלי להתייבש מחום הקיץ ובלי לקפוא מקור החורף. המים המיוחדים האלו יביאו איתם ברכה לכל מקום שאליו יגיעו, ירפאו את המים המלוחים של הימים הגדולים, וכך ה' יעניק חיים חדשים וטובים לעולם כולו.