חשבתם פעם איך בעלי חיים מקבלים את השם שלהם? התורה מסיימת כאן את רשימת העופות שאסור לנו לאכול, ומונה בסך הכול עשרים וארבעה סוגים של עופות טמאים. כדי לכלול את כל הסוגים, התורה מוסיפה את המילה למינה, שמלמדת אותנו שיש עוד עופות ששייכים לאותה משפחה.
ברשימה הזו אנחנו פוגשים את החסידה, שקיבלה את שמה המיוחד כי היא פשוט עושה חסד ועוזרת לחברות שלה. אחריה מופיעה האנפה, שהיא עוף שקצת דומה לחסידה, אבל ידועה דווקא בתור עוף כעסן ורגזן. מיד אחר כך מוזכרת הדוכיפת, שהיא סוג של תרנגול בר המפורסם בזכות כרבולת הנוצות המיוחדת והכפולה שיש לו על הראש.
את הרשימה סוגר העטלף. אולי תופתעו לשמוע, אבל למרות שהעטלף עיוור והיום אנחנו בכלל לא מחשיבים אותו לעוף, התורה מכניסה אותו לכאן כי הוא יצור שעף באוויר. הסיבה שהוא מופיע ממש בסוף רשימת העופות, ולא יחד עם השרצים המעופפים שמופיעים מיד אחר כך, היא שאותם שרצים הולכים על ארבע רגליים, והעטלף לא.