דברים, פרק ב׳, פסוק י״ד

וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ במסע הנדודים והחניות מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ שבדרום מערב ועד חציית הנהר הראשון בדרך לארץ, הוא נַחַל זֶרֶד, ארכו שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה וסימנו את המעבר לדור הכובשים. תקופה זו השלימה את גזירת ה' מחטא המרגלים ונמשכה עַד תֹּם כׇּל הַדּוֹר של אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, שהיו יוצאי הצבא שפחדו להיכנס לארץ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לָהֶם. יש המזהים לוחמים אלו דווקא עם המעפילים שניסו לעלות להר בניגוד לאזהרת משה, או עם הערב רב שמרדו בעם. למרות העונש, העיכוב הממושך במדבר נועד לטובת ישראל, והמילה תֹּם מבטאת לא רק מוות אלא גם את השלמות הרוחנית שהשיגו על ידי אכילת המן ולימוד התורה בטרם ישקעו בטרדות הפרנסה.