דברים, פרק ב׳, פסוק כ״ח

משה מציע לאומות השכנות הסכם מעבר בדרכי שלום, המבוסס על כיבוד גבולות ומסחר הוגן לרווחת המקומיים. הוא מתחייב לקנות את צורכי העם בכסף מלא, באומרו אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי, כלומר תמכור לי, וְאָכַלְתִּי, וכן וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן־לִי וְשָׁתִיתִי. הנכונות לרכוש מזון נובעת מהציפייה של ה' שיפעלו בדרך הטבע כאשר הם מגיעים לאזור מיושב, או לחלופין מתוך דרך ארץ ורצון לפרנס את המארחים, אף שהעם היה שבע לחלוטין מנס המן. משה מבהיר כי מטרתם אינה לקיחה בכוח אלא רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי, הצהרה המבקשת רשות מעבר עצמאית ללא צורך בעזרה פיזית, או כזו המתייחסת למעבר צבאות ישראל מבלי לגרום נזק.