ה' מורה לבני ישראל כי די להם להקיף את הר שעיר, ולכן נאמר להם רַב־לָכֶם סֹב אֶת־הָהָר הַזֶּה. עם מות דור המדבר מגיעה העת לרשת את הארץ, והציווי פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה מכוון אותם גיאוגרפית לעבר ארץ ישראל. לצד זאת, הפסוק רומז ליחסים המורכבים עם עשיו שזכה לשכר מה' על כיבוד אביו, ולכן המילה צָפֹנָה מתפרשת גם מלשון הסתרה. זוהי הוראה לישראל בגלות אדום להצפין עצמם בלימוד תורה ולא להבליט את עושרם כדי למנוע קנאה, מצב שיימשך עד לביאת המשיח.
דברים, פרק ב׳, פסוק ג׳
פרשת דברים
רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.