חשבתם פעם איך זה לבנות מבנה גדול ומרשים רק מדברים שמצאתם בטבע, בלי שום כלי עבודה? כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל, הם נצטוו לבנות מזבח לה', אבל המזבח הזה היה מיוחד מאוד. ה' ביקש מהם לבנות אותו רק מתוך אבנים שלמות. הכוונה היא לאבנים טבעיות לגמרי, בדיוק כפי שהן נמצאו בטבע, ללא שום פגם או שבר. היה אסור בהחלט להשתמש בכלי ברזל כדי לחתוך אותן, לעצב אותן או אפילו לתקן בהן פגמים קטנים. האיסור היה כל כך חמור, עד שהיה אסור להשתמש בברזל אפילו כדי להחליק את הטיח שמרחו על המזבח.
למה ההקפדה הזו כל כך חשובה? כי אם חותכים אבן, חלק ממנה הופך לקדוש ונמצא על המזבח, והחתיכות שנופלות ממנה נשארות סתם אבנים רגילות. דבר כזה נחשב ללא מכובד, ולכן האבנים היו צריכות להישאר שלמות בדיוק כפי שנבראו. באותו יום מיוחד בני ישראל הספיקו לעשות הכל יחד: בזמן שהם בנו את המזבח והקריבו עליו עולות, שזהו סוג של קורבן שמקריבים לה', הטיח שעל האבנים כבר הספיק להתייבש. המעשה הזה מלמד אותנו רעיון יפה שקשור גם אלינו: כשאדם מתאמץ מאוד ומוסר את כל הלב שלו למען התורה, זה נחשב לפני ה' ממש כאילו הוא הקריב קורבן שלם על המזבח.