שמות, פרק י׳, פסוק ב׳

מטרתן העליונה של מכות מצרים אינה רק הענשת המצרים או שחרור העבדים, אלא עיצוב זיכרון היסטורי נצחי וביסוס אמונה עמוקה בעם ישראל לדורותיו. משום כך ה' מצווה כל אדם מישראל וּלְמַעַן תְּסַפֵּר את המאורעות באופן שיחדור עמוק בְּאׇזְנֵי השומע, ויבטיח מסורת איתנה העוברת ברצף אל בִנְךָ וּבֶן־בִּנְךָ. על הסיפור לתאר אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, כלומר כיצד ה' פעל בהם והביא עליהם מכות או אף שחק ולעג להם, וְאֶת־אֹתֹתַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בָם באותו דור שחווה את הניסים על בשרו. תכליתה של מסירה זו מתנקזת אל המילים וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהֹוָה, שמשמעותן אינה רק ידיעה כללית על קיום האל, אלא הכרה עמוקה בהשגחתו הפרטית השולטת בטבע, המובילה ליראה ולקיום מצוותיו לדורות.