שמות, פרק י׳, פסוק כ״ז

ה' העניק לפרעה כוח להתגבר על אימת החושך שהחל להתפזר, וגרם לו להאמין שדרישת משה לקחת את המקנה היא עלילה בדויה, וכך וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה. בעקבות זאת השתנתה עמדתו הנפשית של השליט וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם, כלומר הוא לא רצה ולא הסכים לדרישה. ביטוי זה יכול להעיד על ריכוך ונכונות לשילוח ללא הרכוש, או לחלופין על סירוב פנימי ומוחלט הנובע משנאה לעצם שחרור העם. מתוך סירוב זה בחר פרעה לגרש את משה מעל פניו ולנתק עמו מגע. הוא סבר בטעות כי ללא מפגש לא תיתכן התראה מוקדמת, ובכך ייעצר לחלוטין מנגנון המכות.