שמות, פרק י׳, פסוק כ״ו

משה מבהיר לפרעה כי היציאה ממצרים חייבת להיות מוחלטת וללא פשרות, ולכן וְגַם־מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ על כל עדריו. ההכרזה לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה היא ביטוי המדגיש ששום בעל חיים לא ייוותר מאחור, כולל בהמות טמאות שכף רגלן עטופה בקרן, שכן ניתן למכור אותן כדי לממן את עבודת ה'. הסיבה ללקיחת כל הרכוש היא כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, ומאחר שוַאֲנַחְנוּ לֹא־נֵדַע מַה־נַּעֲבֹד אֶת־יְהֹוָה עליהם להיות מוכנים לכל דרישה אפשרית. חוסר ודאות זה כולל את סוג וכמות הקרבנות שה' יבקש, מימון משכן עתידי, או אף דרישה להכניע את החיות שהמצרים סגדו להן. פרטי העבודה המדויקים יתגלו רק עַד־בֹּאֵנוּ שָׁמָּה אל הר סיני, שכן אין זה ראוי לדרוש מה' לפרט את רצונותיו בטרם ההגעה ליעד.