שמות, פרק י״ד, פסוק כ״ה

התערבותו של ה' במרדף מתחילה בפגיעה במרכבות המצרים, כאשר הוא וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו באמצעות שריפת הגלגלים, שקיעתם בבוץ או גרימת דוחק בניסיון כושל של המצרים להסתובב לאחור. מאחר שהוסר רק גלגל אחד מכל מרכבה, הן נטו על צדן וחבטו ביושביהן, ותנאי השטח הבוציים גרמו לכך שוַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת, כעונש מידה כנגד מידה על הכבדת הלב והעבודה על בני ישראל. מתוך חוסר אונים מוחלט מחליט העם לסגת ומצהיר וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תוך הכרה באהבת ה' לעמו. הם מבינים כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם, בין אם הכוונה למכה שניחתה על הרודפים בים ובין אם למכה מקבילה שהונחתה באותה עת על המצרים שנותרו בארצם.