כאשר וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ עַל־הַיָּם, הים סירב תחילה להישמע לו, ורק התערבותו הישירה של ה' אפשרה את קיום הנס. ה' בחר להסוות את המעשה בסערה טבעית כדי לפתות את המצרים לרדוף אחרי ישראל, ולכן וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת־הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה שנשבה ברציפות כׇּל־הַלַּיְלָה. פעולת הרוח החלה מקרקעית הים כלפי מעלה והקפיאה את המים העמוקים ליצירת שביל הליכה נוח, וכך וַיָּשֶׂם אֶת־הַיָּם לֶחָרָבָה, מצב שבו פני השטח יבשים אך תוכם עדיין לח. בעקבות קפיאת המים והתכווצותם וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם והפכו לחומות שקופות שהפיקו מי שתייה, ומאחר שהים הוא יסוד המים בעולם, כל המים ביקום חוו את הזעזוע ונבקעו יחד איתו באותו הרגע.
שמות, פרק י״ד, פסוק כ״א
פרשת בשלח
וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהֹוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּ֠ם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כׇּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.