רגע ההצלה מגיע לשיאו כאשר בקיעת הים הפלאית מגיעה לסיומה. אותם מים ששימשו כנתיב הגנה עבור בני ישראל, הופכים כעת לכלי המשפט הסופי נגד רודפיהם, כעונש של מידה כנגד מידה על השלכת ילדי ישראל אל מימי היאור [קאסוטו].
ההוראה למשה נְטֵה אֶת יָדְךָ מתרחשת בדיוק כאשר בני ישראל כבר סיימו לעבור בבטחה וניצבו על שפת הים שבעבר השני [רשב"ם]. ה׳ מצווה על משה להשתמש בידו, ולא במטהו, כדי להפריך את לעגם של אלו שטענו כי כוחו של משה נובע רק מהמטה שבידו. פעולה זו הוכיחה את גדולתו העצמית ואת היכולת שניתנה לו כמשרת ה׳ [רא"ש].
מדוע בכלל היה צורך בפעולה מיוחדת כדי להשיב את הים לקדמותו, ולא די היה בכך שהמים יחזרו מאליהם לאחר מעבר ישראל? הפרשנים מציעים לכך כמה רבדים. גישה אחת מסבירה כי בעת קריעת הים הוחק במים חוק טבעי חדש שגרם להם לעמוד כנד ולתהומות לצוף כלפי מעלה. כדי לבטל את המציאות החדשה הזו ולהשיב את חוקי הטבע המקוריים, נדרש נס שני ופעולה נגדית [מלבי"ם]. בדומה לכך, על פי הכלל לפיו כל דבר שנקבע במניין דורש מניין אחר כדי להתירו, גם כאן נדרשה פעולה רשמית ומכוונת כדי לבטל את גזירת קריעת הים [אור החיים].
בנוסף, היה חשש שהים יישאר קרוע גם עבור המצרים שנכנסו בעקבות ישראל. נטיית היד נועדה לאותת לים כי שליחותו הסתיימה [אור החיים]. עוד מוסבר כי הים נחלש מעצם השינוי הפלאי שעבר, ואלמלא נטיית היד, הוא היה חוזר למקומו לאט לאט, מה שהיה מאפשר למצרים להימלט. הפעולה נועדה להעיר את הים לשוב לתוקפו הראשון באופן מיידי ומוחלט, ולבצע את מלאכתו בשלמות כך שאיש לא יוכל לברוח [אור החיים]. טעם נוסף הוא שמכיוון שהים "הוכה" על ידי משה בתחילה, ראוי היה שעל ידי ידו של משה הוא גם "יירפא" וישוב למצבו הטבעי [אור החיים].
כאשר הכתוב מציין וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם, הוא מדגיש את החזרה למצבם ולמקומם הטבעי. המים לא החלו לזרום מלמטה ולעלות בהדרגה, אלא אותם מים שהיו זקופים ועומדים כחומה קרסו ונפלו מלמעלה בבת אחת, כדרך שמכסים דבר [רש"י, גור אריה, דברי דוד]. תהליך זה כלל שתי פעולות משולבות: התהומות שעלו וצפו כדי ליצור שביל יציב שבו למקומם ויצרו חלל, ואל תוך החלל הזה קרסו חומות המים הניצבות [ביאור יש"ר, רא"ש].
סדר הופעת המילים עַל־מִצְרַיִם עַל־רִכְבּוֹ וְעַל־פָּרָשָׁיו רומז לאופן שבו פגעו המים ברודפים. בתחילה שבו המים לאט, ולכן מי שהרגיש בהם תחילה היו המוני העם המצריים שנכנסו לים אחרונים. רק לאחר מכן חזרו המים במלוא עוצמתם וכיסו את הרכבים והפרשים, שהיו חיל החלוץ ונמצאו עמוק יותר בתוך הים [העמק דבר].