בשליש האחרון של הלילה, בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, שינה ה' את סדרי הזמנים והקדים את הישועה לבוקר בזכות אברהם אבינו. באותה עת פנה ה' אל המצרים מלמעלה במטרה להשחיתם ולהכותם, שכן המונח וַיַּשְׁקֵף מורה על פורענות או חבטה עזה. ההתקפה בוצעה בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן, אשר הוכנסו למחנה כדי להפוך את קרקע הים לבוץ רותח וחלקלק, או לחלופין חוללו סערה אימתנית של ברקים ורעמים. כתוצאה מכך, וַיָּהָם אֶת מַחֲנֵה מִצְרָיִם, כאשר ה' יצר בקרבם מהומה ופחד ששללו את תבונתם הצבאית, שיגעו את הסוסים המבוהלים ואף הכו את המצרים במחלות טרם השמדתם.
שמות, פרק י״ד, פסוק כ״ד
פרשת בשלח
וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהֹוָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הׇם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.