שמות, פרק י״ד, פסוק ט״ז

פרשת בשלח

Exodus 14:16Sefaria

וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה׃

ה' מורה למשה לבצע פעולה פיזית שתהווה אות לתחילת נס קריעת הים. יש המסבירים כי משה נדרש להניף את מטהו, אך רבים מפרשים את ההוראה הָרֵם אֶת מַטְּךָ כלשון סילוק והרחקה, כדי שהעם יבין שהנס נעשה בכוח ה' בלבד ולא באמצעות המטה, ולכן עליו לבצע רק וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם. הציווי וּבְקָעֵהוּ אינו מתאר רק את חציית המים, אלא יצירת בקעה מישורית על ידי הגבהת קרקעית הים התלולה כדי להקל על ההליכה. כדי לזכות בנס נדרשו ישראל להפגין אמונה ולהיכנס אל המים, ורק כאשר הגיעו לאפם הם הלכו בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, שכן רוח עזה ייבשה את הקרקעית הבוצית צעד אחר צעד.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.