מתוך אימה וייאוש מול הצבא הרודף, בני ישראל מטיחים במשה כי חזו את האסון מראש וטוענים הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם. אף שקריאה זו לא תועדה במפורש, היא משקפת את מחאתם הקודמת כשפרעה הכביד את העבודה, או נובעת מזיכרון שהתעוות בלהט הסכנה. העם דורש ממשה חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרַיִם, מתוך דחף הישרדותי המעדיף את הוודאות שבעבדות על פני חירות שסופה אבדון. בשלב זה של יציאת מצרים השעבוד הפיזי נתפס בעיניהם כנסבל וקל יותר לעומת סכנת המוות, ולכן הם מצהירים כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. המילה מִמֻּתֵנוּ פירושה מאשר שאנחנו נמות, והיא מדגישה את בחירתם הטבעית בחיים, גם אם תחת שלטון זר.
שמות, פרק י״ד, פסוק י״ב
פרשת בשלח
הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.