ה' מורה לבני ישראל לשנות במפתיע את מסלולם כך שוְיָשֻׁבוּ לאחור לכיוון מצרים, מהלך שנועד להטעות את פרעה ולבחון את אמונת העם. החניה נקבעה אל פִּי הַחִירֹת, גיא צר בין שני סלעים המבטא את הפיכתם לבני חורין, במיקום מחושב בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם. הימצאותם של ישראל לכודים בין עיר המבצר לבין המים יצרה אשליה של חוסר אונים, שהתעצמה מכך שחנו נִכְחוֹ, ממש מול האליל המצרי בַּעַל צְפֹן. ה' השאיר אליל זה שלם בכוונה תחילה כפיתיון, כדי לגרום לפרעה להאמין שאלוהיו סגר על הבורחים ולפתות אותו לרדוף אחריהם אל מותו.
שמות, פרק י״ד, פסוק ב׳
פרשת בשלח
דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.