שמות, פרק י״ד, פסוק ג׳

ה' מגלה למשה מראש כי בעקבות נסיגת העם לאחור, וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כלומר יחשוב וידבר אודותיהם, שתוכנית הבריחה שלהם נכשלה. בעיניו, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ, שכן הם איבדו את דרכם והם כלואים ומשוקעים במקומם ללא דרך מילוט, כאדם הטובע במעמקי הים, או שנפלטו חזרה מן השממה אל האזור המיושב. פרעה מסיק כי סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר, בין אם משום שסכנות הטבע והחיות הרעות חסמו את מעברם ואילצו אותם לנוס אל הים, ובין אם משום שאליל מצרים נעל בפניהם את הדרך. מחשבות אלו, שה' שותל בלב פרעה, גורמות לו לצאת למרדף אלים שמונע מישראל להיכנע מתוך פחד, ובכך מוביל אותם בעל כורחם אל הנס של קריעת ים סוף.