כאשר הלילה הסתיים לִפְנוֹת בֹּקֶר, זמן המסמל את הפצעת ישועתם של ישראל, הים שב לְאֵיתָנוֹ וחזר לטבעו ולגבורתו המקורית. מתוך בלבול ואימה וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ, שכן בניסיונם להימלט חזרה אל החוף הם רצו בטעות הישר אל המים שחסמו את נסיגתם. באותו רגע וַיְנַעֵר ה' את המצרים מתוך מרכבותיהם אל קרקעית הים, בדומה לאדם ההופך ומנער קדרה. ה' הותיר בהם חיות לזמן קצר כדי שיחושו את ייסורי הטביעה ויזעקו, וכך ישראל ישמעו וידעו בוודאות שרודפיהם באו אל קצם.
שמות, פרק י״ד, פסוק כ״ז
פרשת בשלח
וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שׇׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.