שמות, פרק י״ד, פסוק י״ד

ברגעי האימה על שפת ים סוף נדרשת מבני ישראל עמידה פסיבית וביטחון מוחלט בה'. ההבטחה כי יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם מבהירה שה' ינהל את המערכה כולה בשבילם, ואין להם צורך להשתמש בנשקם מול המצרים שקוראים תגר על ה' עצמו. כנגד זעקות הייאוש שלהם מגיע הציווי וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן, הדורש שקט מוחלט והפסקת כל תפילה או תלונה. שתיקה זו מבטאת אמונה כנה, מונעת ממידת הדין לקטרג עליהם על חטאיהם במצרים, ואף משמשת הגנה מעשית כדי שלא יחשפו את מיקומם לאויב בחשיכה.