שמות, פרק י״ד, פסוק ט׳

צבא מצרים המהיר סוגר את הפער מול מחנה בני ישראל האיטי, בין אם וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם מכוון למרדף הישיר בעקבות ישראל, ובין אם להמוני העם המצרי שמיהרו להדביק את כוח החלוץ של פרעה ואת ישראל. המצרים וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם לא בתפיסה פיזית אלא בהתקרבות לטווח ראייה ופגיעת חצים, בשעה שישראל היו חֹנִים עַל־הַיָּם, כלומר סמוך לים, ואילו המצרים חנו מאחוריהם עַל־פִּי הַחִירֹת, באותו מקום שבו חנו ישראל קודם לכן. צבא מצרים הגיע מאוחד וכלל את חֵילוֹ המורכב מחיילי רגלים, וּפָרָשָׁיו שהם רוכבי הסוסים, וכן רֶכֶב, כלומר מרכבות המונהגות על ידי ארבעה סוסים כל אחת. נוכחותו של כׇּל־סוּס עוררה אימה פסיכולוגית משום שקולות הסוסים נשמעו לפני בוא החיילים, ושיקפה את העוצמה הצבאית הדורסנית של מצרים, בניגוד לאופייה השליו של האומה הישראלית.