שמות, פרק י״ד, פסוק ב׳

פרשת בשלח

Exodus 14:2Sefaria

דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃

תארו לעצמכם שאתם סוף סוף חופשיים, צועדים בשמחה בדרך פתוחה אל הבית החדש שלכם, ופתאום אומרים לכם להסתובב ולחזור בדיוק אל המקום שממנו הרגע ברחתם. נשמע מבלבל, נכון? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. הדרך לארץ כנען הייתה פתוחה, אבל פתאום ה' נתן למשה הוראה מפתיעה. הוא ציווה עליהם וְיָשֻׁבוּ, כלומר להסתובב לאחור, לסטות מהמסלול ולחזור לכיוון מצרים. למה לעשות דבר כזה? זו הייתה תוכנית חכמה. ה' רצה להטעות את פרעה ולגרום לו לחשוב שבני ישראל הלכו לאיבוד ושהם מבולבלים במדבר.


הם הגיעו לנקודת חניה מיוחדת שנקראת פִּי הַחִירֹת. המקום הזה היה בנוי משני סלעים גבוהים שביניהם היה גיא שנראה ממש כמו פה. בעבר המקום הזה היה מלא בכשפים של המצרים כדי שאף עבד לא יוכל לברוח דרכו, אבל עכשיו, כשבני ישראל יצאו לחופשי, המקום הפך לסמל של חירות ושל אנשים חופשיים.


הם הקימו את המחנה שלהם בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם. זה היה מקום צר מאוד שגרם להם להיראות כאילו הם לכודים. מצד אחד עמדה עיר מבצר מצרית גדולה, ומצד שני היה הים. המיקום הזה גרם לפרעה להאמין שלבני ישראל אין לאן לברוח ושהוא בטוח הולך לנצח אותם.


באותו מקום בדיוק עמד פסל של אליל מצרי שנקרא בַּעַל צְפֹן. למרות שה' השמיד את כל האלילים של מצרים, את האליל הזה הוא השאיר בכוונה. בני ישראל חנו נִכְחוֹ, כלומר ממש מולו. זה היה פיתיון. כשפרעה ראה את זה, הוא היה בטוח שהאליל שלו חזק ושהוא זה שסגר על בני ישראל את המדבר. מתוך ביטחון מלא, פרעה צעד ישר לתוך המלכודת שה' הכין לו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.