יצא לכם פעם לבנות מגדל ענק ומרשים מקוביות, ואז לראות איך בדחיפה אחת קטנה הוא מתפרק לגמרי? הצבא המצרי חשב שהוא חזק ויציב כמו בניין ענק, אבל ה' הראה להם שזה בכלל לא כך. ה' לא צריך כלי נשק כמו חרבות או חצים כדי לנצח במלחמה. מספיק שהוא מגלה את הכוח העצום שלו, שנקרא גְּאוֹנְךָ, כדי לנצח כל מי שמתגאה. ה' היה יכול לנצח אותם בשקט ובקלות, אבל הוא בחר לעשות זאת בעזרת ניסים גדולים שכולם יראו.
אבל מי הם בעצם האויבים? המילה קָמֶיךָ מתארת את מי שקם נגד ה'. הרי המצרים נלחמו בעם ישראל, אז למה הם נקראים האויבים של ה'? זה מלמד אותנו שכל מי שמנסה לפגוע בעם ישראל, נחשב כאילו הוא נלחם בה' בעצמו.
בשלב הראשון, ה' פירק את הצבא המצרי. המילה תַּהֲרֹס מתארת שבירה והפלה של מבנה. המצרים הכריחו את בני ישראל לבנות עבורם בניינים בעבודה קשה, ולכן ה' העניש אותם באותה הדרך בדיוק והרס את הצבא החזק שלהם כאילו היה בניין שקורס.
לאחר שהצבא התפרק, הגיע השלב הסופי. המילה חֲרֹנְךָ קשורה למילים חום ושריפה. בשונה מבני אדם שכועסים וצריכים לעשות פעולה פיזית כדי לפגוע, אצל ה' הכעס עצמו הוא כלי הנשק. כל ההמון המצרי העצום נוצח יחד, ברגע אחד מהיר, ממש כמו גוף אחד. הם נעלמו במהירות כַּקַּשׁ. למה דווקא קש? קודם כל, כי קש נשרף באש מהר מאוד, וזה אומר שהם לא סבלו הרבה זמן אלא הכל הסתיים ברגע אחד. חוץ מזה, המצרים העבידו את בני ישראל באיסוף קש, ולכן עכשיו הם בעצמם נעלמו מהר בדיוק כמו אותו הקש.