שמות, פרק ב׳, פסוק י״ב

תארו לעצמכם שאתם הולכים ברחוב ופתאום רואים מישהו חזק מציק לאדם חלש ממנו. מה הייתם עושים? האם הייתם ממשיכים ללכת, או מנסים לעזור? כשמשה יצא מארמון פרעה, הוא ראה מצרי מכה איש עברי. למשה היה חוש צדק חזק מאוד, והוא פשוט לא היה מסוגל לעמוד בצד כשמישהו סובל. למרות זאת, משה לא פעל רק מתוך כעס, אלא חשב היטב על מעשיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, כלומר משה הסתכל לכל הכיוונים כדי לבדוק את השטח. וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ משמעו שהוא חיפש לראות אם יש מישהו מסביב שאכפת לו ושמוכן באומץ לעזור לאיש המוכה. כשמשה הבין שאין שם אף אחד שיקום ויעשה מעשה, הוא החליט לקחת את האחריות על עצמו. לכן, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי משה הכה את המצרי בכוח, מידה כנגד מידה, כדי לעצור אותו על כך שהכה את העברי. מיד לאחר מכן, וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. משה קבר אותו במהירות בתוך חול הבנייה שהיה שם, כדי להסתיר את המעשה ולדאוג שאף אחד לא יגלה את מה שקרה.