שמות, פרק ב׳, פסוק ב׳

נסו לחשוב כמה קשה זה לשמור סוד גדול בתוך הבית, במיוחד כשהסוד הזה הוא תינוק קטן שזה עתה נולד. באותם ימים במצרים, המלך פרעה גזר גזרה קשה מאוד על התינוקות הבנים של בני ישראל, ואמו של משה הייתה חייבת להגן עליו ולשמור עליו בסתר. כאשר משה נולד, אמו הסתכלה עליו וראתה כִּי טוֹב. אבל הרי כל אמא בעולם אוהבת את התינוק שלה וחושבת שהוא הכי טוב ויפה, אז מה מיוחד כאן? ההסבר הוא שמשה הקטן היה תינוק שקט ורגוע במיוחד. הוא פשוט לא בכה. בזכות השקט שלו, אמו יכלה להחביא אותו בבית בלי שהקול שלו יישמע בחוץ ויסגיר אותם. היא הצליחה להסתיר אותו במשך שְׁלֹשָׁה יְרָחִים, כלומר שלושה חודשים. הסיבה שהיא הצליחה לעשות זאת בדיוק פרק זמן כזה, היא שמשה נולד קצת לפני הזמן. השומרים המצרים עשו חישוב וחשבו שיש עוד שלושה חודשים עד שהיא צריכה ללדת, ולכן הם בכלל לא באו לחפש בבית שלה. כך היא קיבלה במתנה בדיוק שלושה חודשים שבהם יכלה לשמור על התינוק שלה בביטחה.