נסו לחשוב על אדם שיש לו הכל בחיים: ארמון מפואר, בגדי מלכות ותפקיד חשוב. האם לדעתכם הוא יעזוב את כל הטוב הזה כדי לעזור לאנשים שסובלים? משה עכשיו כבר לא תינוק. כאשר התורה אומרת וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה, הכוונה היא לא רק שהוא צמח וגבה, אלא שהוא הפך לאדם חשוב, חכם וחזק בארמון של פרעה. אבל למרות כל העושר והנוחות, משה ידע שהוא יהודי והוא לא רצה להישאר סגור בארמון. הוא מחליט לעשות מעשה, וכתוב וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו. משה יוצא החוצה אל בני ישראל כדי לראות מה שלומם, וזה לא קרה רק פעם אחת. המילים וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם מלמדות אותנו שזו הייתה תקופה ארוכה וקשה שבה משה היה יוצא אליהם שוב ושוב.
כשהוא מגיע אליהם, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם. משה לא סתם מעיף מבט וממשיך הלאה, אלא ממש מתבונן בהם, מרגיש בלב שלו את הכאב שלהם, וחושב איך הוא יכול להקל עליהם את העבודה הקשה. באחד הסיורים שלו, וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי. משה רואה שוטר מצרי שמכה עבד יהודי בצורה קשה ומסוכנת. התורה מוסיפה שהיהודי המוכה היה מֵאֶחָיו, כדי ללמד אותנו שמשה הרגיש שהיהודי הזה הוא ממש כמו אח שלו. משה מוכיח שהוא מנהיג אמיתי. הוא לא שוכח מאיפה הוא בא, והוא מוכן לסכן את המעמד שלו כדי להגן על האחים שלו שנמצאים בצרה.