קרה לכם פעם שניסיתם להשלים בין שני חברים שרבו, ובמקום להגיד לכם תודה, אחד מהם כעס עליכם? זה בדיוק מה שקרה למשה. הוא רואה שני אנשים מעם ישראל רבים, ומנסה לעצור אותם. אבל האיש המכה לא אוהב שמשה מעיר לו. במקום להקשיב, הוא מתגונן, תוקף את משה בחזרה ושואל אותו מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ. הוא בעצם אומר למשה שאין לו שום זכות להעיר להם, כי הוא עדיין נער צעיר ואף אחד לא מינה אותו להיות מנהיג או שופט עליהם. האיש הזה פשוט חיפש תירוץ כדי לא להודות שהוא מתנהג לא יפה.
ואז האיש אומר משהו מדהים ושואל הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר. שימו לב למילה אֹמֵר. האיש לא שואל אם משה מתכוון להשתמש בכוח, אלא אם הוא מתכוון להרוג אותו רק בעזרת דיבור! מזה אנחנו לומדים שכשמשה פגע במצרי הרשע לפני כן, הוא לא השתמש בכלי נשק רגיל, אלא עשה זאת בעזרת כוח רוחני מיוחד, על ידי אמירת השם של ה׳. האיש הבין את זה ולכן נבהל כשמשה פנה אליו.
ברגע הזה, וַיִּירָא מֹשֶׁה. משה פוחד מאוד משתי סיבות. קודם כל, הוא מבין שהסוד שלו התגלה ושהוא בסכנה מהשלטונות. אבל יש כאן משהו שכואב לו הרבה יותר. משה אומר לעצמו אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. כלומר, עכשיו התגלתה לי האמת. הרבה זמן משה לא הבין למה דווקא עם ישראל סובל כל כך בעבודה הקשה במצרים. עכשיו, כשהוא רואה שיש בעם אנשים שמדברים לשון הרע, מלשינים ורבים אחד עם השני, הוא מבין את התשובה. עם שאין בו חברות, אחדות ואהבה אחד לשני, עדיין לא מוכן להיגאל. עם ישראל צריך לעבור תהליך של חיבור לפני שיוכל להפוך לעם חופשי ומאוחד.